חקר שורשים Szekely Genealogy

JewishGen מכיל עצי משפחה שחוקרי משפחות בחרו לחלוק עם כולנו. חיפוש לפי השם Mane העלה ענף משפחה גדול שמספר אנשים חוקרים אותו. ענף זה מתחיל עם למברט מנה. מקורו באותו כפר קטן בגרמניה - Geinsheim - שבו נולדה הסבתא רבא שלי. הייתי שם. גם היום זה מקום קטן. מה הסיכוי שבכפר קטן שבו שתי משפחות יהודיות עם אותו שם בדיוק יהיה קשר משפחתי בין המשפחות? נכון, סיכוי די גדול.


לאותו Lambert יש צאצאים רבים בחיים וחלקם חי בישראל. יש לו קשרי משפחה דרך נישואין עם אישיות מאד מפורסמת. לא פחות ולא יותר מאלברט איינשטיין. השם Mane מופיע בעץ המשפחה של אינשטיין וגם שם הכפר Geinsheim.


לצורך בירור שורשי המשפחה פניתי פעמיים לעיריית הישוב [שנמצא כיום תחת כנפיה של עיריית Neustadt נוישטט]. קיבלתי כל מיני נתונים וכל מיני מסמכים מהם למדתי על בני משפחה נוספים ועל הקשרים ביניהם. בהחלט נתונים יפים. לגבי Lambert נמצאו שמות הוריו. ולא, הם לא מופיעים בענף של שרה מנה. לחזור עוד אחורה בשנים זה מבצע קשה, כי כבר היגענו לתקופה שבה אין רישומים מסודרים. אז בינתיים אין קשר.

בזכות שרה מנה ובזכות המצבה שעשיתי עבורה הצלחתי למצוא עשרות קרובי משפחה חיים.

רגע אחד. הרי כל בני הדודות הם צאצאים של שרה מנה. ובני הענף שנמצא בשנה שעברה הם כולם צאצאים של יעקב מנה האח של שרה מנה. לכן כולם קשורים זה לזה. והם אפילו לא יודעים אחד על השני.

אז קישרתי ביניהם. אין לי מושג כרגע מה עוצמת הניצוצות שעפים שם כרגע. אני מקווה שבקרוב כולם יכירו את כולם.

לאמא היו שתי דודות ובת דודה בארה”ב איתן היתה מתכתבת עד שנפטרו. מאז נותר הקשר.





עברה שנה. סוף 2006 תחילת 2007 החלטתי לבקש ממדליין, הקרובה האמריקאית מצד אבא של אמא, לבדוק עבורי את צאצאי הדודות של אמא.


פלאי פלאים, תוך מספר ימים היא חזרה אלי עם תשובות חיוביות! חוקרת מנוסה!

תוך שבועות נוצרה התכתבות עם הגילויים החדשים.

בחופשת סוכות 2005 תקף אותי יאוש מהחיפוש חסר התוצאות אחרי קרובים. סתם כך החלטתי לחפש ב JewishGen את שמה של סבתא רבא Sara Mane Gelbart. כל החיפושים האחרים נגמרו במפח נפש.



בינגו. יש ב-JewishGen מישהי שמחפשת את אותה משפחה. והיא בת המשפחה. והמקום אותו מקום. אותו כפר קטן בשם Geinsheim. בדיקה מעמיקה יותר בנתוני JewishGen מראה שהגברת היא נכדה של יעקב מנה שהוא אח של סבתא רבא שלי שרה מנה גלברט. קרובת דם אמיתית. השימחה הופכת לאכזבה כאשר אין תשובה לפנייתי אליה דרך האתר של JewishGen.


מה עושים? Google ! אבל מתקבלת רק תשובה אחת לחיפוש. עיון באתר היחיד הזה מגלה אוצר. האתר הוא של שחקן קולנוע מזדקן שמתאר בין השאר את קורות משפחתו בשואה. מתברר שבתור ילד הוא נשלח לארה”ב באוניה יחד עם קבוצת ילדים גדולה. התאריך - ספטמבר 1941. בסוף התיאור הארוך מופיעה טבלה עם רשימת כל הילדים שהיו איתו באוניה. הגברת שאני מנסה למצוא מופיעה ברשימה. ויש לה גם אח. ובנוסף בעל האתר מציין ליד כל שם מתי היה הקשר האחרון עם האיש שברשימה. ליד שם הגברת מופיע תאריך די חדש. היא בחיים!

האתר של ראלף מוראץ

מה שנותר לעשות זה לבקש מבעל האתר את עזרתו. בתנאי כמובן שיש דרך ליצור איתו קשר. יש. והוא גם עונה. וגם נותן כתובת. אני כותב ומחכה זמן רב לתשובה. לבסוף נוצר קשר. מתברר שהגברת ואחיה בשנות השבעים שלהם, עם ילדים ונכדים - כשלושים נפש סך הכל. שבט שלם נוסף למשפחה. שבט שמעולם לא ידעתי על קיומו.

אביב 2005

מדליין מגיעה לכינוס גנאלוגי בירושלים. היא מתקשרת לספר לי שמצאה הוכחה לקשר משפחתי בינינו.

יופי. סוף סוף יש לי איזה בת דודה שנייה או שלישית מצד אימי.


פרטים נוספים יבואו מתי שהוא…

מדליין אגרה כמות עצומה של מידע בקשר למשפחת פרוחובניק.


במסגרת המחקר שלה אספה נתונים גם לגבי כל מי ששמו עלה בחיפוש, ושמות אנשים הקשורים למקומות ישוב שחקרה.

התוצאה - בסיס נתונים ממוחשב עם כעשרת אלפים שמות.

מה רלבנטי בשבילי? כמה מאות מתוכם קשורים למשפחת פרוחובניק וסעיפיה. חלק מקושרים לאבא של אמי.


בן גוריון, הרצל, איינשטיין


גם אלה שמות שמופיעים אצלינו. האח של בן גוריון נשא לאישה נצר למשפחת פרוחובניק.

אישתו של הרצל קשורה למישהי ממשפחת אבי [דיאמנט]


ואיינשטיין [כן, אלברט] קשור ללמברט מנה שעוד ידובר בו בהמשך.

TBD

1998. ביקרנו בגרמניה.
בשבילי גם טיול שורשים.
היינו בעיר דיסלדורף, בה חייתה אימי 30 שנה.

על פי התיאור של אמא מצאנו את הקבר של סבא שלה Hirsch Gelbart. הסבא ניפטר ב 1930, לפני עלות הנאצים לשילטון. המצבה הייתה לפי התיאור אבל די הרוסה מפגעי הזמן.

מציאת הקבר של סבתא Sara Mane Gelbart היה בעייה הרבה יותר גדולה. היא ניפטרה ב 1935 והמצב אז היה כל כך גרוע שלא היה כסף אפילו למצבה צנועה. האיש האחראי על המקום חיפש איתנו שעה ארוכה עד שמצאנו את המקום. ואל תחשבו שזה מקום כל כך גדול. ממש לא.
בו במקום היזמנתי אצל האחראי על בית העלמין היהודי שתי מצבות חדשות.
לאחר זמן קיבלתי בדואר צילומים של המצבות החדשות.

סוף סוף יש לסבתא רבא שלי מצבה. ולסבא רבא מצבה חדשה עם הנוסח המקורי - “התורה היא חייו”

---

גם אמא שלי ז”ל יצאה מגרמניה. היא קיבלה אישור לעבודה באנגליה.
לאמא יש סיפור מיוחד. היא ניסתה להשיג אישור יציאה גם עבור סבתא שלי אבל לא הצליחה. לכן התעכבה עד הרגע האחרון. האבא של אמא לא היה חלק ממשפחתה באותו זמן.

בסופו של דבר אמא יצאה מגרמניה בדיוק יום פרוץ המלחמה - ראשון בספטמבר 1939.
הפקיד בגבול עוד שאל אותה “למה את עוזבת את ארצנו היפה?” שאלה משונה.
לכל יהודי מוטבע בדרכון הסימן J למען ידעו כולם. אז מה הוא כל כך נחמד פתאום?
מתברר שבדרכון של אימי שכחו לשים את אות הקלון הזה.
זה היה נחמד ביציאה מגרמניה, אבל עלה לאימי ביוקר באנגליה.

עם פרוץ המלחמה נכלאו כל הגרמנים שבאנגליה באי Isle of Man.
בגלל הסימון החסר התקשתה אימי להוכיח שאיננה נאצית ונאלצה לבלות את תקופת המאסר יחד עם גרמניות נאציות. וכמובן “זכתה” ליחס מחפיר מהשומרים האנגליים.
בסופו של דבר שוחררה לאחר שידידים אנגליים העידו לטובתה.

מיד לאחר סיום המלחמה עלתה אמא לארץ ישראל באונייה הראשונה מאנגליה, עוד לפני שוך הקרבות.
היה לה כל מה שצריך בכדי להיכנס לארץ ישראל בצורה מסודרת לפי הכללים של ממשלת המנדט.

האונייה עשתה מעקף גדול בגלל הקרבות שעדיין התחוללו בים. אחר כך עגנה האונייה בנמל מרסיי ולקחה אלפי פליטים, ניצולי מחנות הריכוז.
התנאים באונייה היו מאד קשים. כאשר היגיעה האונייה לחיפה האנגלים לא בדיוק שמחו על המשלוח הזה.
כל נוסעי האונייה נלקחו למחנה עתלית. גם אמא, למרות שהיו לה כל התעודות הדרושות.
לאחר ימים מספר שוחררה אמא ונשארה בארץ עד מותה בגיל 95.